סכין סנטוקו – היסטוריה ושימושים

רקע

פירוש המילה סנטוקו הוא "שלוש סגולות", מונח בעל הקשר בודהיסטי מובהק. באזור שנת 1920 המונח הושאל מהעולם הרוחני והפך לשמה של סכין יפנית חדשה שנוצרה כהכלאה בין סכין השף המערבית לסכין הירקות היפנית (נקירי) – סכין הסנטוקו. הסנטוקו עוצבה כסכין לשימוש כללי ויועדה לשימוש במטבחים הביתיים ביפן. בהווה הסנטוקו הפך נפוץ בעולם כולו, וכיום השם מרמז על צורת להב מסוימת, שיצרני סכינים רבים ברחבי העולם מייצרים סכינים בקירוב אליה תחת השם "סנטוקו". הסנטוקו הפך לפופולרי מאוד במערב, בייחוד בארה"ב, והוא ככל הנראה הסכין הנפוץ ביותר במטבח היפני הביתי.

היסטוריה

בתחילת המאה ה-20 יפן החלה להיחשף למערב, והמטבחים היפנים שהיו מבוססים בעיקר על דגים וירקות החלו להיפתח גם לבשרים. מסעדת העוף הראשונה ביפן נפתחה ב-1880, ובשנת 1900 מסעדות יאקיטורי (שיפודי עוף) הפכו ללהיט. על מנת לענות על הצורך החדש בסכינים לעיבוד בשר, יצרני הסכינים ביפן, שהיו מייצרים בעיקר סכינים יפניים מסורתיים המושחזים מצד אחד, החלו לחקות את את סכיני השף שהיו מקובלים במערב (ומושחזים בשני הצדדים), כך למשל נולד סכין השף היפני שנקרא "גיוטו" שפירושו "סכין בקר", והוא יוצר בעיקר לטובת טבחים שהתמחו ובישלו במטבחים בסגנונות זרים.

כאמור בשנים האלה אכילת בשר הפכה להיות דבר אפנתי, מתוחכם מודרני וחדשני (בערך כמו אכילת סושי במערב), ועקרת הבית היפנית הייתה צריכה אף היא סכין שיענה על הצורך החדש בעיבוד בשרים. במטבח הביתי היפני עד לאותה תקופה היה סכין הירקות היפני הנקרא "נקירי" משמש לרוב המלאכות, ובחלק מהמטבחים סכין פילוט הדגים הנקראת "דבה" הייתה אף היא בשימוש. יצרני הסכינים החליטו לרכב על הגל המערבי החדש ולשווק לעקרות הבית סכין מערבי מודרני, חדשני ומתוחכם. לא עוד סכינים "מיושנים" שיועדו רק למטרה אחת, אלא סכין שיכולה לחתוך כל דבר, ובוודאי שיכולה לחתוך בשר. כך נולד סכין הסנטוקו.

עיצוב ושימושיות

סכין הסנטוקו יועד להיות הסכין האולטימטיבי לשימוש ביתי ביפן, ואם נשפוט את ההצלחה המסחררת שלו ברחבי העולם הוא כנראה קלע למטרה במדויק. סנטוקו לא אפקטיבי מאוד לפירוק בשרים או פילוט דגים, אבל הוא יכול להתמודד בקלות עם כל סוגי ירקות, עם נתחי בשר כפי שמגיעים מהקצב ועם דגים מפולטים כפי שמגיעים מחנות הדגים. כאמור סכין סנטוקו עוצב כהכלאה בין סכין הירקות היפני המוכר הנקרא "נקירי" לבין סכין השף המערבי. סכין נקירי הוא בעל פרופיל שטוח יחסית, ולסכין השף עיקול מודגש כמעט לכל אורך הלהב. לפיכך, ללהבו של הסנטוקו שמהווה הכלאה בין השניים, עיקול מתון יחסית, והוא אינו מסתיים בשפיץ מחודד אלא בקצה דמוי מקור אשר מעוקל כלפי מטה. הקימור של הלהב מאפשר לו לחתוך גם בשיטת ה-"נדנוד"/"בוכנת רכבת", אבל הוא מתון מספיק כדי לאפשר גם חיתוך בדחיפה.

החסרונות של הסנטוקו נובעים מהיתרונות שלו. סכין הסנטוקו עוצב כך שיוכל לבצע את כל המשימות ואת כל סוגי החיתוכים, אבל הוא לא מצטיין באף אחד מהם. סכין סנטוקו לא יהיה אפקטיבי כמו סכין שף בחיתוך נתחי בשר, וגם לא בחיתוך בצורת נדנוד. הסנטוקו גם לא יעלה על הנקירי בחיתוך בצורת דחיפה. צורתו נועדה בעיקר להקל על המשתמש הלא מנוסה, ולעשות את המקסימום עם אורך להב קצר (מטבחים יפניים ביתיים הנם קטנים להחריד). יש משתמשים שמרגישים שהסנטוקו התאים להם מאוד בתחילת הדרכם הקולינרית, והוא היה נוח וידידותי יותר כאשר התקשו בשימוש בסכין שף, אבל כאשר צברו ניסיון וניסו שוב להשתמש בגיוטו (סכין השף היפני), מצאו שהוא הרבה יותר יעיל ושימושי.

לקטלוג סכיני הסנטוקו של היקארי לחץ כאן